יחידות הזמן המהוות את הבסיס לחיים שלנו

יום, לילה, חודש, שנה ועונות השנה הן יחידות זמן טבעיות שנוצרו עקב מחזוריות קבועה כלשהי בטבע. לעומת זאת, שבוע, שעה, דקה או שנייה הן יחידות זמן מלאכותיות שנוצרו עקב רעיון חכם כל שהוא. במאמר זה נסביר את הסוד שעומד מאחורי יחידות הזמן האלה, המהוות את הבסיס לחיים שלנו על פני כדור הארץ.

תנועות כדור הארץ והירח

להלן ארבע תופעות טבעיות שמתקיימות במקביל:

1. כדור הארץ סובב סביב צירו.
2. הירח סובב סביב כדור הארץ.
3. כדור הארץ סובב סביב השמש.
4. השמש לא זזה, וקרניה הן מקור אנרגיה עיקרי לכדור הארץ.

כלומר, שבזמן שכדור הארץ מקיף את השמש, הירח מקיף את כדור הארץ, ובמקביל כדור הארץ מסתובב סביב צירו.

תנועות מחזוריות אלו קובעות את היום, הלילה, החודש, השנה, עונות השנה ומגוון תופעות גיאוגרפיות ואקלימיות החוזרות על עצמן בעקביות לאורך מיליוני שנים.

להלן יחידות הזמן הבסיסיות שנקבעו לפי זמני תנועות כדור הארץ והירח:

1) יממה – סיבוב כדור הארץ סביב צירו

כדור הארץ מסתובבס סביב צירו באופן קבוע במהירות ממוצעת של כ-1,670 קמ"ש, מהירות זו משתנה בהתאם לקו הרוחב: היא גבוהה ביותר בקו המשווה וקטֵנה ככל שמתקדמים לכיוון הקטבים, שם המהירות אפסית.

הזמן הדרוש לכדור הארץ להסתובב סיבוב מלא על צירו, סיבוב שלם של כ-40,075 קילומטרים (היקף כדור הארץ), הוא כ-24 שעות ונקרא יממה.

למעשה, משך הזמן המדויק לסיבוב אחד של כדור הארץ הוא כ-23.934 שעות, אבל בגלל שהסיבוב הזה מתבצע בו זמנית עם תנועת כדור הארץ במסלולו סביב השמש, נדרש קצת יותר זמן כדי לחזור לנקודה שבה השמש נמצאת בדיוק באותו מיקום יחסית לכדור הארץ.

יום ולילה

כאשר כדור הארץ מסתובב וצד אחד שלו פונה אל השמש, הוא מקבל אור ישיר וזהו היום באותו צד. בו בזמן, הצד השני של כדור הארץ, שאינו פונה אל השמש, נמצא בחושך וזהו הלילה באותו צד.

להלן המחשה של הצד של כדור הארץ שפונה אל השמש והצד שנשאר חשוך:

היממה ביהדות ושעות זמניות

היממה ביהדות מתחילה בשקיעה וזו נקודת ההתחלה של היום החדש ("ערב שבת" או "ערב חג").

את היממה נהוג לחלק ביהדות לפי שתי שיטות:

1. חלוקת היממה ל-24 חלקים שווים, שהם 24 שעות של 60 דקות. השעות בחלוקה זו נקראות ביהדות "שעות אמצעיות" וזו החלוקה המקובלת ברוב העולם.
2. חלוקה זמן האור של היום ל-12 חלקים שווים, ואת זמן החושך של הלילה ל-12 חלקים שווים. חלקים אלה נקראים "שעות זמניות":
   • 12 שעות היום: מחושבות מתחילת הזריחה עד השקיעה - בחורף, כשהיום קצר, שעות היום קצרות מ-60 דקות, ואילו בקיץ הן ארוכות יותר.
   • 12 שעות הלילה: מחושבות מהשקיעה עד הזריחה הבאה.

רוב זמני היום בהלכה מחושבים לפי שעות שעות זמניות. לדוגמה, "חצות היום" זה לאחר 6 שעות זמניות מהזריחה, תוכלו לראות זאת בדף זמני היום.

זמני כניסת שבת וצאת השבת מחושבים לפי שעות רגילות:

• זמן כניסת שבת (או הדלקת נרות): מחושב בדר"כ 30 דקות לפני השקיעה, בגוש דן נהוג לחשב 20 דקות לפני השקיעה, בירושלים 40 דקות לפני השקיעה.
• זמן יציאת שבה: מחושב 36 דקות לאחר השקיעה.

2) החודש הירחי - סיבוב הירח סביב כדור הארץ

הירח (או לבנה או סהר או לונה) הוא גרם השמים הקרוב ביותר לכדור הארץ.

גם לכדור הארץ יש כוח כבידה משמעותי, כח זה מושך את הירח לכיוונו אך בא בעת הירח זז, כתוצאה מכך נוצר מצב שהירח זז כל הזמן סביב כדור הארץ ומקיף אותו במסלול אליפטי.

זמן ההקפה המלא הוא בערך 27.32 ימים, זה נקרא "חודש סידרי". עם זאת, בגלל שגם כדור הארץ נע סביב השמש, לוקח לירח כ-29.5 ימים לחזור לאותה פאזת ירח (ממולד ירח למולד ירח), וזה נקרא "חודש סינודי".

החודש בלוח העברי נקבע לפי החודש הירחי סינודי (נרחיב על כך בהמשך).

כאשר הירח נמצא בדיוק בין כדור הארץ לשמש הוא "נעלם" ואינו נראה מכדור הארץ, לאחר מכן הוא מופיע שוב בהדרגה. הזמן בוא הירח נראה שוב נקרא "מולד הירח" והוא מסמל את תחילתו של חודש ירחי חדש.

לאחר כ-15 ימים ממולד הירח, הירח מואר במלואו (ירח מלא) שזה בעצם אמצע חודש עברי.

הירח זורח מהמזרח ושוקע במערב, בדיוק כמו השמש.

להלן זריחת הירח כפי שצולמה ב-ט"ו באייר ה'תשפ"ד, 23 במאי 2024. יום זה הוא כמעט באמצע חודש אייר תשפ"ד ולכן הירח במחזור מלא (רואים אותו עגול לגמרי).

התמונות צולמו ממעלה תמרים מעל ים המלח:

להלן סרטון המדמה את סיבוב הירח סביב כדור הארץ במשך שנה תמימה:

3) שנה טרופית: סיבוב כדור הארץ סביב השמש

כדור הארץ הוא חלק ממערכת השמש.

מערכת השמש היא מערכת אסטרונומית שבה השמש, הגוף הגדול ביותר במערכת, משמשת ככוח המרכזי המארגן אותה ושומר על יציבותה לאורך זמן.

לשמש יש יותר מ-99.8% מהמסה הכוללת של מערכת השמש. מסה עצומה זו יוצרת כוח כבידה עצום הגורם לכל גרמי השמים במערכת, כולל שמונת כוכבי הלכת שכדור הארץ הוא חלק מהם, לנוע במסלולים סביבה.

כדור הארץ מסתובב באופן קבוע סביב השמש, במהירות של בערך 29.78 קילומטר לשנייה, ומשלים הקפה אחת סביב השמש במשך 365.25 ימים, מה שנקרא שנה טרופית.

4) עונות השנה

ציר כדור הארץ נטוי בזווית של כ-23.5 מעלות ביחס למישור בו הוא נע סביב השמש (מישור המילקה), המחשה לכך ניתן לראות בכל גלובוס פשוט.

עקב כך יש אזורים בכדור הארץ שקרובים יותר לשמש ואזורים שרחוקים יותר מהשמש.

כדי לחלק את האזורים האלה באופן מסודר המציאו קו דמיוני בשם קו המשווה, המחלק את כדור הארץ לשני חצאים:

1. חצי הכדור הצפוני (בו נמצאת מדינת ישראל)
2. חצי הכדור הדרומי

אזורים הקרובים לקו המשווה זוכים לאור שמש ישיר יותר לאורך כל השנה, ולכן יש בהם יותר שעות שמש ויותר חם שם, ראו מרכז יבשת אפריקה.

אזורים הקרובים לקטבים זוכים לאור שמש ישיר פחות, ולכן יש בהם פחות שעות שמש ויותר קר שם.

עונות השנה, בחצי הכדור הצפוני, בזמן שכדור הארץ מסתובב סביב השמש:

• חורף: חצי הכדור הצפוני רחוק מהשמש (במקביל, בחצי האי הדרומי מתקיים קיץ).
• אביב וסתיו: ציר כדור הארץ נמצא בזווית ביניים.
• קיץ: חצי הכדור הצפוני קרוב לשמש (במקביל, בחצי האי הדרומי מתקיים חורף).

עונות השנה בחודשים דצמבר ויוני בכל חצי של כדור הארץ:

חשוב לציין שגם המרחק של כדור הארץ מהשמש משתנה לאורך השנה, כתוצאה ממסלולו האליפטי, אך השפעתו של המרחק על עונות השנה קטנה יחסית להשפעת נטיית ציר כדור הארץ.

חודשי עונות השנה בחצי הכדור הצפוני וימי השוויון וההיפוך

ישנם שני ימים בשנה הטרופית שבהם אורך היום ואורך הלילה שווים: יום השוויון האביבי ויום השוויון הסתווי. ימים אלו מתרחשים בדרך כלל ב-20 או 21 במרץ (שוויון האביב) וב-22 או 23 בספטמבר (שוויון הסתיו). במהלך ימים אלו, השמש נמצאת בדיוק מעל קו המשווה, והיום והלילה הם באורך כמעט זהה ברחבי העולם.

תופעת השוויון בין אורך היום והלילה מתרחשת באותו זמן בשני חצאי הכדור, הצפוני והדרומי. עם זאת, המשמעות העונתית שונה בין החצאים.

להלן טבלת עונות השנה בחצי הכדור הצפוני וחודשי השנה מהלוח הלועזי המיוחסים להן כולל ימי השוויון וההיפוך. קחו בחשבון שבחצי הכדור הדרומי המצב הפוך - כלומר כאשר מתקיים חורף בחצי הצפוני - מתקיים קיץ בחצי הדרומי וההיפך.

לוח השנה הלועזי

שנה טרופית היא הבסיס של לוח השנה הלועזי (הלוח הגרגוריאני, שהונהג בשנת 1582), זהו הוא לוח שנה שמשי המבוסס על השנה הטרופית, והחודש הוא הזמן של שנה טרופית לחלק ל-12, כלומר 365.25 לחלק ל-12 שווה 30.43 ימים.

כדי להשתמש במספרים עגולים לחודשים, חילקו את החודשים למספרי הימים האלה:

• 31 ימים: ינואר, מרץ, מאי, יולי, אוגוסט, אוקטובר, דצמבר
• 30 ימים: אפריל, יוני, ספטמבר, נובמבר
• 28 או 29 ימים: פברואר – 28 ימים בשנה רגילה ו-29 ימים בשנה מעוברת

בסה"כ: 365 ימים בשנה רגילה, ו–366 ימים בשנה מעוברת..

שנה מעוברת בלוח הלועזי

עיבור השנה בלוח הלועזי נעשה בגלל תוספת רבע היום בכל שנה (0.25 יום שב-365.25 הימים בשנה). לכן הגדירו שנה מעוברת כל ארבע שנים, שבה יש יום נוסף בחודש פברואר, הלוא הוא 29 בפברואר.

הכללים המדויקים לקיום שנה מעוברת בלוח הגריגוריאני הם:

1. אם השנה מתחלקת ב-4 אך אינה מתחלקת ב-100
2. או אם השנה מתחלקת ב-400.

חשבתם פעם מתי חוגג יום הולדת מי שנולד ב-29 בפברואר?

בשנים מעוברות, כמובן, הם חוגגים את יום הולדתם בתאריך המקורי, 29 בפברואר. בשנים שאינן מעוברות (שבהן פברואר מסתיים ב-28 ימים), הם חוגגים ב-28 בפברואר או ב-1 במרץ לבחירתם.

לוח השנה העברי

לוח השנה העברי צריך לקיים שני חוקים עיקריים:

1. להגדיר את החודש לפי חודש ירחי.
2. להגדיר שחג הפסח יהיה תמיד באביב.

לוח השנה העברי הוא לוח שנה ירחי-שמשי, בו החודש נקבע לפי מחזור הירח ושנה רגילה היא שנה ירחית, אך כדי להתאים את החגים לעונות השנה כלומר לשנה טרופית, מוסיפים אחת לכמה זמן חודש נוסף בשנה - מה שנקרא שנה מעוברת בלוח העברי.

מאחר שמחזור ירחי הוא 29.53 ימים בממוצע, חילקו חכמי ישראל את החודשים ל-29 ו-30 ימים כדי לשמור על ממוצע הקרוב לאורך מחזור הירח, כך שהשנה כולה תהיה בת כ-354 ימים, כמו שנה ירחית.

החודשים העבריים מתחלקים כך:

• חודשים בני 30 ימים: תשרי, שבט, ניסן, סיוון, אב.
• חודשים בני 29 ימים: חשוון, כסלו, טבת, אדר, אייר, תמוז, אלול.

שנה מעוברת עברית

יש לקחת בחשבון שהיממה אינה בדיוק 24 שעות, והחודש אינו בדיוק 30 ימים, והשנה אינה בדיוק 365 ימים. לכן, יש צורך לבצע התאמות להפרשי הזמנים באמצעות עיבור השנה וקידוש החודש, כפי שמקובל בלוח העברי.

התאמות אלו מבטיחות שהלוח נשאר מסונכרן עם מחזורי השמש והירח, ומשמר את ההתאמה בין החגים לעונות השנה.

שנה מעוברת בלוח העברי מחושבת על מנת להתאים את לוח השנה הירחי לשנת השמש והיא מתרחשת 7 פעמים בתוך מחזור של 19 שנים, כלומר כל 2 או 3 שנים.

במהלך שנה מעוברת עברית, יש שני חודשי אדר במקום חודש אדר המקורי: אדר א' (אדר ראשון) ואדר ב' (אדר שני), כך שבשנה מעוברת ישנם 13 חודשים במקום 12.

אדר ב' נחשב החודש העיקרי שמחליף כביכול את חודש אדר הרגיל, ובעצם אדר א' הוא החודש שנוסף.

לכן חוגגים את חג פורים באדר ב', כמו כן ימי הולדת ובר מצוות.

כאשר אדם נולד באדר א' או אדר ב' בשנה מעוברת עברית, הוא חוגג את יום הולדתו בשנה שאינה מעוברת, בחודש אדר. מי שנולד באדר רגיל, נהוג שיום ההולדת (ובוודאי בר מצווה) הם באדר ב' בשנה מעוברת. מי שנולד באדר א' חוגג את יום הולדתו באדר א' בשנה מעוברת, כפי שנולד. יש יוצאים מהכלל כגון ל' באדר א' אך לא נתעמק בזה במאמר זה.

להסבר נוסף על עקרונות חישוב הלוח העברי, קיראו את המאמר אודות לוח השנה העברי.

יחידות הזמן בלוח השנה הלועזי ובלוח העברי:

6) השבוע

השבוע הוא לא יחידת זמן טבעית אלה יחידת זמן מלאכותית שמקורה היסטורי, תרבותי או דתי ואינה מבוססת על תופעת טבע מסויימת.

להלן מקורות קדומים שקבעו שבעה ימים:

1. המסורת היהודית: בלוח השנה היהודי, השבוע נקבע על פי סיפור הבריאה בספר בראשית, שבו אלוהים בורא את העולם בשישה ימים ונח ביום השביעי – השבת. השבת היהודית היא יום מנוחה קדוש.
2. תרבויות עתיקות: תרבויות רבות חילקו את הזמן לתקופות של שבעה ימים, ככל הנראה בהשראת שלבי מחזור הירח הסינודי, שאורכו כ-29.5 ימים, המחולק לארבע תקופות של שבעה ימים. חלוקה זו קיבלה משמעות מיוחדת במסורת המקראית.
3. המסורת הבבלית: הבבלים הקדמונים, שישבו במסופוטמיה (כיום עיראק), קבעו את השבוע בהתבסס על שבעת גרמי השמים הנראים בעין בלתי מזוינת – השמש, הירח, ומאורות נוספים: מרקורי, ונוס, מאדים, צדק ושבתאי. כל אחד מהם יוחס ליום מסוים בשבוע.

אין ספק כי חלוקת הזמן למחזור בן שבעה ימים היא חלוקה פרקטית ויעילה, המספקת מחזור זמן קבוע המאפשר ארגון של עבודה, מנוחה, ופעילויות חברתיות ודתיות.

קביעת היום השביעי כיום מנוחה מהווה רעיון בעל עומק ותבונה יוצאי דופן, אשר נחשב לאחת ההמצאות המשמעותיות ביותר בתחום הסדר החברתי והפך למושג קדוש במסורת הדתית היהודית - השבת.

6) השעה, הדקה והחלוקה ל-60

שעה היא יחידת זמן המחלקת היממה ל-24 חלקים שווים, והיא מחולקת ל-60 דקות.

דקה היא יחידת זמן המחלקת השעה ל-60 חלקים שווים והיא מחולקת ל-60 שניות.

קיימות דעות שונות מה המקור של החלוקה ל-60, חלק אומרים שהיא הגיעה ממערכת הספירה על בסיס סקסגסימלי שהיא ספירה על בסיס 60. מקורה של השיטה היא בתרבות השומרית הקדומה ובתרבות הבבלים הקדמונים שהופיעה אחריה והושפעה ממנה (במאות ה-19 וה-18 לפנה"ס). זו הייתה אחת המערכות המספריות המתקדמות ביותר בזמנים ההם.

המספר 60 מתחלק במספרים 2, 3, 4 ,5, 6, 10, 12, 20 ו-30. הוא מאפשר חלוקה נוחה לשלישים ולחצאים. חלוקות אלה מתאימות במיוחד לחישובים אסטרונומיים שי יחידות זמן טבעיות וכ הכל מסתדר.

המערכת הגרגוריאנית, שהונהגה בשנת 1582 (המערכת של הלוח הלועזי), אימצה את חלוקת הזמן למספר יחידות קבועות, כולל הדקה והשנייה, כדי ליצור לוח שנה ושעונים אחידים ברחבי העולם.

ניתן לומר כך: בהנחה שמעגלים את מספר ימי השנה ל-360 ימים (בהשוואה ל-364-365 ימים בשנה סולארית ו-354 ימים בשנה ירחית), ניתן לחלק את השנה ל-12 חודשים. כמו כן, ניתן חלק את היממה ל-12 שעות את השעות ל-60 דקות שמתחלקות . מבנה זה מאפשר סדר וארגון יחידות הזמן בצורה מתמטית ומאורגנת.

קצבים להורדה:

• רשימת יחידות זמן טבעיות ומלאכותיות
• טבלת עונות השנה - עם חיבור בין החגים, החקלאות והטבע בישראל

מאמר מבית:

מקורות: לוח השנה של טו-נט, ויקיפדיה, חב"דפדיה